אתם מעבירים נושא חדש בשיעור. העפתם מבט בשעון והבנתם שלא נשאר לכם זמן לתרגול שתכננתם. הסטודנטים יאלצו להתמודד עם שאלות יישום החומר לבד בבית. אפשר לנסות לתכנן אחרת את מהלך השיעור, ואפשר לנסות משהו אחר – "כיתה הפוכה".
כיתה הפוכה היא שיטת הוראה בה הופכים את חלוקת הזמן המקובלת של אופן הלמידה בשיעור ובבית. בהוראה המסורתית הקניית הידע העיקרית מתרחשת בכיתה, והתרגול והיישום מתרחשים בבית. בכיתה הפוכה- זה הפוך. כלומר, הסטודנטים צופים בסרטונים, הרצאות מוקלטות, קוראים חומרים עיוניים בבית, וזמן הלימוד בכיתה מוקדש לפעילויות כמו פתרון בעיות, דיון אקטיבי, עבודה בקבוצות ועוד.
בכיתה הפוכה סטודנטים ילמדו בצורה משמעותית יותר אם הם יחשפו לחומרי הלימוד לראשונה באופן עצמאי, בקצב שלהם, ואז בזמן השיעור בכיתה יוכלו לנצל את הזמן לשאילת שאלות על החומר שהם למדו, ולעיבוד עקרונות לעומק יחד עם חבריהם לכיתה.
יש יותר מדרך אחת נכונה ליישם "כיתה הפוכה". ניתן ליישם אותה בכל הפקולטות ובכל גודל קורס.
לשיטה זאת מספר מטרות מרכזיות:
Describe the item and include any relevant details. Click to edit the text.
יישור קו בין כל הסטודנטים לפני ההגעה לשיעור וההעמקה בחומר. זה יכול להתאים במיוחד כאשר מדובר בסטודנטים עם רמת היכרות שונה עם החומר הנלמד.
Describe the item and include any relevant details. Click to edit the text.
Describe the item and include any relevant details. Click to edit the text.
כיתה הפוכה היא שיטת הוראה בה הופכים את חלוקת הזמן המקובלת של אופן הלמידה בשיעור ובבית. בהוראה המסורתית הקניית הידע העיקרית מתרחשת בכיתה, והתרגול והיישום מתרחשים בבית. בכיתה הפוכה- זה הפוך. כלומר, הסטודנטים צופים בסרטונים, הרצאות מוקלטות, קוראים חומרים עיוניים בבית, וזמן הלימוד בכיתה מוקדש לפעילויות כמו פתרון בעיות, דיון אקטיבי, עבודה בקבוצות ועוד.
בכיתה הפוכה סטודנטים ילמדו בצורה משמעותית יותר אם הם יחשפו לחומרי הלימוד לראשונה באופן עצמאי, בקצב שלהם, ואז בזמן השיעור בכיתה יוכלו לנצל את הזמן לשאילת שאלות על החומר שהם למדו, ולעיבוד עקרונות לעומק יחד עם חבריהם לכיתה.
יש יותר מדרך אחת נכונה ליישם "כיתה הפוכה". ניתן ליישם אותה בכל הפקולטות ובכל גודל קורס.
לשיטה זאת מספר מטרות מרכזיות:
יישור קו בין כל הסטודנטים לפני ההגעה לשיעור וההעמקה בחומר. זה יכול להתאים במיוחד כאשר מדובר בסטודנטים עם רמת היכרות שונה עם החומר הנלמד.
חיזוק למידה ברמות חשיבה מסדר גבוה.
שימוש אפקטיבי יותר בזמן השיעור ועידוד למידה פעילה.
מאפשרת למרצים ולסטודנטים מקבלים יותר פידבק על תהליך הלמידה מאשר בלמידה המסורתית, והאינטראקציה ביניהם גדלה.
5
1
שיטה זו מעבירה את האחריות ללמידה ישירות לסטודנטים. המטרה של המרצה היא להדריך ולסייע לסטודנטים, לא להעביר אינפורמציה. המתודה מעבירה את הפוקוס מהמרצה וההוראה לסטודנטים וללמידה . תפקיד המרצה הוא לספק את חומרי הלימוד, להבנות את אופן הלמידה, לענות על שאלות, לספק פידבק ולהעריך את תוצרי הלמידה, אבל אין זה מתפקידו להעביר בעצמו כל מילה בתוכן. שיטה זאת מתאימה במיוחד לתהליכי למידה המתמקדים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה .
אחד החסמים שעולים מסטודנטים בעקבות שימוש בשיטה זו הוא שהיא מחייבת ללמוד לאורך כל הסמסטר ולא מאפשרת לדחוס הכל לרגע האחרון כמו שהם רגילים לעשות בקורסים אחרים. עצם הקיום של חסם זה מדגיש למעשה את האפקטיביות של כיתה הפוכה בלמידה עמוקה ומשמעותית יותר, לאורך תקופת זמן, בצורה שלא מאפשרת להסתפק בשינון מהיר ברגע האחרון.
דוגמאות מהקמפוס
הפקולטה למדעי החיים: נטלי קוצ'רנקו, הקורס "מדע הבישול"
הפקולטה למדעי החיים: נטלי קוצ'רנקו, הקורס "מדע הבישול"
לשלבי בניית הפעילות קראו כאן:
תכנון הפעילות:
הגדירו לעצמכם מטרה עיקרית לשימוש בפעילות זאת (זיהוי נקודות בעייתיות, חיבור לרקע קודם, חיבור אישי לחומר הנלמד וכד'). בחרו שאלה רלוונטית בהתאם למטרה זאת, לקורס שלכם ולמטרת השיעור.
בפעמים הראשונות יכול להיות שיהיה צורך ביותר מדקה לפעילות, עד שהתלמידים יגיעו למצב שהם מבינים מה נדרש מהם ומצליחים להביע את עצמם בפרק זמן קצר זה.
נמצא שהשימוש הכי יעיל בדקת כתיבה הוא 5-4 פעמים בסמסטר.
ריכזנו עבורכם מספר עזרים לתכנון הפעילות:
כאן יופיע האקורדיון של מאגר שאלות
כאן יופיע האקורדיון של מתי כדאי להעביר את הפעילות
כאן יופיע האקורדיון של כיצד להתאים את זה לתחום הדעת שלי
כותרת 1
טקסט ניסיון, הכניסו תוכן כאן.
כאן אפשר להציג את מה שרוצים.
כותרת 2
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipisicing elit, sed do eiusmod tempor incididunt ut labore et dolore magna aliqua. Ut enim ad minim veniam, quis nostrud exercitation ullamco laboris nisi ut aliquip ex ea commodo consequat.
מקורות מידע
1. Stead, D. R. (2005). A review of the one-minute paper. Active learning in higher education, 6(2), 118-131. https://doi.org/10.1177/1469787405054237
2. Cross, K. P., & Angelo, T. A. (1988). Classroom Assessment Techniques. A Handbook for Faculty.
3. Chan, C. K., & Lee, K. K. (2021). Reflection literacy: A multilevel perspective on the challenges of using reflections in higher education through a comprehensive literature review. Educational Research Review, 32, 100376. https://doi.org/10.1016/j.edurev.2020.100376
4. Chizmar, J. F., & Ostrosky, A. L. (1998). The one-minute paper: Some empirical findings. The Journal of Economic Education, 29(1), 3-10. https://doi.org/10.1080/00220489809596436.
5. Marshall, J. (2019). One-Minute Paper. My USF. https://myusf.usfca.edu/usfteach/assessing/one-minute-paper
6. (n.d.). One-Minute Paper. On Course. https://oncourseworkshop.com/self-awareness/one-minute-paper/