top of page

לימדתם נושא בשיעור שיש לו השלכות חשובות ליישום, והרגשתם שהסטודנטים מתייחסים לזה כמו אל כל נושא תיאורטי אחר. כדי לעזור לסטודנטים להתגבר על הפער שבין לימוד החומר התיאורטי ליישום שלו ולעודד אינטגרציה בין נושאים שונים, ניתן לשלב בקורס למידה מבוססת פרויקטים.

 

למידה מבוססת פרויקטים מתמקדת בלאפשר לסטודנטים להיות מעורבים באופן פעיל בפרויקטים הרלוונטיים לעולם האמיתי כדי ליישם ולרכוש ידע ומיומנויות. קבוצת סטודנטים עובדת בשיתוף פעולה על פרויקט נרחב הדורש מהם לחקור ולענות על שאלות מורכבות, אתגרים או בעיות. השיטה בנויה בצורה המעודדת פיתוח מיומנויות של חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, שיתוף פעולה ויישום של ידע בעולם האמיתי.


העבודה על פרויקט המקושר לעולם האמיתי מגבירה את המוטיבציה של הסטודנטים ללמידה, מדגישה את חשיבות הנושא הנלמד ומאפשרת לתרגל את החומר בצורה מעמיקה ומשמעותית יותר. בנוסף, הרבה פעמים הפרויקטים הנוצרים יכולים לתרום לקהילה, לסביבה ועוד. 

לשיטה זו מספר מטרות מרכזיות:

חווית למידה אותנטית – השיטה מאפשרת לסטודנטים להתמודד עם בעיות אמיתיות וגורמת ללמידה שלהם להיות יותר רלוונטית ובעלת משמעות. זה עוזר להם לפתח כישורים שהם יישומיים מעבר לידע התיאורטי הנלמד בכיתה. 

1

פיתוח מיומנויות של תקשורת, חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה – הסטודנטים לומדים לפתור בעיות בצורה משותפת, דבר המדמה פתרון בעיות בעולם האמיתי. העבודה בקבוצות מקדמת יכולות של שיתוף פעולה, תקשורת ומיומנויות בין-אישיות. בנוסף, החשיפה לדעות ורעיונות שונים מעודדת סטודנטים לחשוב בצורה ביקורתית ולתרגל מתן משוב לעמיתיהם.

2

עידוד למידה עצמאית – סטודנטים לוקחים אחריות על הפרויקטים שלהם. יש להם את החופש לחקור נושאים שמעניינים אותם, להציב מטרות, לנהל את הזמן שלהם ולקבל החלטות לגבי הכיוון של הפרויקט. האוטונומיה הזאת מחזקת מוטיבציה ומפתחת יכולות למידה עצמאית.

3

אינטגרציה של ידע – שיטה זו מקדמת אינטגרציה של ידע מנושאים או דיסציפלינות שונות. סטודנטים נחשפים לקשר בין תחומים שונים ומבינים איך ידע יכול להיות מוטמע מעבר להקשר הספציפי שבו הוא נלמד, דבר המחזק את ההבנה ההוליסטית שלהם בנושא. למידה מבוססת פרויקטים היא במהותה אינטרדיסציפלינרית ומעודדת לשתף פעולה בין גופי ידע ופרקטיקות מעולמות שונים סביב אותו פרויקט. 

4

לעיתים לא ברורה ההבחנה בין למידה מבוססת פרויקטים ולמידה מבוססת בעיות.

למידה מבוססת פרויקטים נוטה להיות יותר נרחבת, כאשר המוקד לרוב הוא לא רק בעיה נקודתית אלא עניין בעל היקף רחב יותר. פרויקט נרחב יותר יכול לערב יישום יותר מעמיק של התכנים ונותן לסטודנטים יותר חופש פעולה כיוון שהם יכולים לשלוט על הכיוון שהפרויקט הולך אליו, כלומר, יש יותר מתשובה נכונה אחת לבעיה. למידה מבוססת בעיות יכולה להיות יעילה יותר כאשר יש בעיה או מקרה ספציפיים שצריך להתייחס אליהם בפרק זמן מוגבל יותר (למשל בהיקף של שיעור אחד בלבד). הפתרון לבעיה יכול להיות מורכב יחסית, אבל מדובר בפתרון יחיד או קבוצת פתרונות אפשריים מוגבלים.

מה מחקרים מראים?

תוצאות של מאמר מ-2022 הראו שלמידה מבוססת פרויקטים בלימודי הנדסה כימית יכולה לשפר אינטגרציה של ידע ולשפר מיומנויות כמו יישום ידע תיאורטי, תקשורת בעל פה, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות¹.


מאמר מ-2021 בלימודי סוציולוגיה טען שהפרויקטים שיצרו הסטודנטים תרמו להשתתפות פעילה שלהם בלמידה, לקישור בין הלמידה שלהם לעולם האמיתי ויצרו למידה משמעותית החשובה לקריירה העתידית שלהם, הרבה יותר מאשר למידה מסורתית²


מאמר מתחום הנדסת תוכנה הראה שיכולות של קבלת החלטות ולקיחת יוזמה מתחזקות אצל הסטודנטים במהלך עבודה על הפרויקט³


במחקר מ-2018 שנערך בקורס ביולוגיה לסטודנטים לרפואת שיניים, הראו שהסטודנטים שלמדו בעזרת הפרויקטים הבינו בצורה יותר טובה את החשיבות של הנושא התיאורטי הנלמד בפרקטיקה וזיהו יותר קשרים אפשריים בין התיאוריה ליישום. בנוסף, הדוחות שלהם התייחסו בפירוט רב יותר לבעיות שעלולות לצוץ בעת שימוש בשיטות שנלמדו וכן סקרו באופן נרחב יותר את הספרות המדעית בנושא


בקורס של לימודי הנדסת חלל מצאו ששימוש בלמידה מבוססת פרויקטים מגביר את הביטחון של סטודנטים בידע הטכני שלהם. בנוסף, שימוש בשיטה הגביר מוטיבציה, העלה את רמת העניין בנושא ואת שביעות הרצון של הסטודנטים.

לשלבי בניית הפעילות קראו כאן: 

הערכת הפרויקט

4

ליווי הפרויקט

3

הצגת הפרויקט לסטודנטים

2

בחירת הפרויקט

1

בחירת הפרויקט

באופן כללי, יכולים להיות מספר סוגים של פרויקטים:

  • פרויקט תרגול – פרויקט שבו סטודנטים מיישמים בעיקר ידע וטכניקות שכבר ברשותם בתחום שכבר מוכר להם. הדגש כאן הוא על יישום החומר הנלמד והקישור לעולם האמיתי.

  • פרויקט אינטרדיסציפלינרי – פרויקט שלרוב קשור לבעיות הדורשות ידע ממספר תחומים. המטרות בפרויקט כזה קשורות לפיתוח יכולות פתרון בעיות ועבודה עצמאית. הרבה פעמים מקדישים לפרויקט כזה קורס שלם שנלמד במקביל לקורס תיאורטי משיק.

  • פרויקט כאוריינטציה – הכוונה כללית של תוכנית הלימוד. הפרויקטים שהסטודנטים משלימים מהווים את הבסיס של החינוך האוניברסיטאי שלהם, כאשר שיעורי למידה מסורתיים מתקיימים רק כדי להשלים את הידע הדרוש לנושאי הפרויקט.

כאן נתמקד בשני הסוגים הראשונים, כשהמטרה היא ליצור פעילויות פתוחות עם יותר מפתרון אפשרי אחד.

חלוקה רלוונטית נוספת, היא בין פרויקט קבוצתי (כלומר, בכיתה אחת יתקבלו מספר תוצרים מקבילים), לבין פרויקט כיתתי משותף, כאשר כל קבוצה עובדת על היבט אחר שלו – פיתוח, שיווק, מחקר וכד' (תוצר כיתתי אחד משותף). 

איך להתחיל?

חשבו על נושא:

הפרויקט יכול לנסות לענות על צורך בתחום, לתרום לחברה, לקהילה או אפילו לחווית הלמידה של הסטודנטים עצמם.

נסו לזהות צורך רלוונטי בתחום, חפשו כתבות או מאמרים מהזמן האחרון שיכולים לעורר בכם השראה. מציאת פרויקט מתאים יכולה לקחת זמן, אך סביר להניח שתוכלו להשתמש באותו רעיון גם בשנים הבאות שאתם מעבירים את הקורס.

האם יש פרויקט שהסטודנטים יכולים לעבוד עליו כדי לשפר את חווית הלמידה בקורס? למען המחזור שלהם או המחזורים הבאים?

אפשרות נוספת היא להגדיר דרישות כלליות בלבד, את ההיקף הדרוש והתוצרים המתבקשים מהסטודנטים, ולתת להם יד חופשית לחשוב על רעיון בעצמם. כדאי לקחת בחשבון את רקע הסטודנטים, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אקדמית כללית. למשל, לסטודנטים בשנה הראשונה באוניברסיטה, כנראה נעדיף לתת פרויקט מובנה יותר².

1

הגדירו את מטרות הפרויקט:

  • אילו נושאים הייתם רוצים שהסטודנטים יתרגלו?

  • אילו מיומנויות תרצו שהם יפתחו?

  • איזה נושאים הייתם רוצים שהסטודנטים יתנסו ביישומם?

  • מהם תחומי הדעת שהייתם רוצים שהם ישלבו?

 

כשאתם מנסחים לסטודנטים את ההנחיות לפעילות, חשבו על מטרות אלה ונסו להוביל את הסטודנטים אליהן בהגדרת תתי המשימות וההנחיות לפרויקט.

2

החליטו על גודל הקבוצות:

בהתאם לפרויקט שהגדרתם, חשבו מה גודל הקבוצות הרצוי. בפרויקט בהיקף קטן, קבוצות של 4-3 סטודנטים יתאימו. בפרויקט בהיקף גדול יותר קבוצות של 6-5 סטודנטים יאפשרו חלוקת עבודה בצורה שלא תעמיס יותר מדי על הסטודנטים.

3

אתרו משאבים:

חשבו איזה כלים אתם יכולים לתת לסטודנטים: מקורות מידע, קישור למנטורים, כלים דיגיטליים ועוד.

חשבו גם על איך הנושא שאתם מלמדים יכול לעזור לחברה. האם יש גופים או עמותות שאתם יכולים ליצור איתם שיתוף פעולה? (אפשר להיעזר ברשתות החברתיות למשל).

אם יש אפשרות, הזמינו איש מקצוע לתת הרצאה לגבי אפשרויות יישום של מחקר בתעשייה / החיבור בין מחקר באותו תחום לתעשייה.

4

הגדירו את מהלך הפרויקט: 

חשבו על התוצר שתרצו שהסטודנטים יפיקו.

נסו לפרק את הפרויקט לשלבים ולמשימות קטנות יותר כדי לסייע לסטודנטים.

5

הבא

מקורות מידע:

  1. Gomez-del Rio, T., & Rodriguez, J. (2022). Design and assessment of a project-based learning in a laboratory for integrating knowledge and improving engineering design skills. Education for Chemical Engineers, 40, 17-28.‏  https://doi.org/10.1016/j.ece.2022.04.002

  2. Imaz, J. I. (2021). “How has Your City Changed?” Using Project-Based Learning to Teach Sociology of Education. Education and Urban Society, 53(9), 1019-1038.‏ https://doi.org/10.1177/00131245211004552

  3. Juárez-Ramírez, R., Jiménez, S., & Huertas, C. (2016, April). Developing software engineering competences in undergraduate students: A project-based learning approach in academy-industry collaboration. In 2016 4th International Conference in Software Engineering Research and Innovation (CONISOFT) (pp. 87-96). IEEE.‏ https://doi.org/10.1109/CONISOFT.2016.22

  4. Costa-Silva, D., Côrtes, J. A., Bachinski, R. F., Spiegel, C. N., & Alves, G. G. (2018). Teaching cell biology to dental students with a project‐based learning approach. Journal of Dental Education, 82(3), 322-331.‏ https://doi.org/10.21815/JDE.018.032

  5. Rodríguez, J., Laverón-Simavilla, A., del Cura, J. M., Ezquerro, J. M., Lapuerta, V., & Cordero-Gracia, M. (2015). Project Based Learning experiences in the space engineering education at Technical University of Madrid. Advances in Space Research, 56(7), 1319-1330.‏ https://doi.org/10.1016/j.asr.2015.07.003

  6. Helle, L., Tynjälä, P., & Olkinuora, E. (2006). Project-based learning in post-secondary education–theory, practice and rubber sling shots. Higher education, 51, 287-314.‏ http://dx.doi.org/10.1007%2Fs10734-004-6386-5

  7. Márquez Lepe, E., & Jiménez-Rodrigo, M. L. (2014). Project-based learning in virtual environments: a case study of a university teaching experience. International Journal of Educational Technology in Higher Education, 11(1), 76-90.‏  https://doi.org/10.7238/rusc.v11i1.1762

  8. Hussein, B. (2021). Addressing collaboration challenges in project-based learning: The student’s perspective. Education Sciences, 11(8), 434.‏ https://doi.org/10.3390/educsci11080434

bottom of page