אתם מלמדים נושא ומתרשמים שהסטודנטים לוקחים את הפרספקטיבה שהצגתם כמובנת מאליה, כאמת מוחלטת, בלי לנסות לחשוב בעצמם על הצד השני. הייתם רוצים לגרום להם להתעמק יותר בצדדים השונים של הנושא ולהבין את המורכבות שלו. במקום להמשיך להעביר את הנושא בצורת הרצאה, אפשר לקיים דיון בצורת דיבייט.

דיבייט היא שיטת הוראה בה הסטודנטיות והסטודנטים נדרשים להציג עמדות מנוגדות בנושא מסוים, ולטעון בתורות בעד או נגד שאלת הדיבייט. באוניברסיטה נהוג להשתמש במבנה דיבייט מסודר: לכל חבר בקבוצה יש תפקיד ספציפי וכל קבוצה מציגה את הטיעונים שלה ביחד ומתייחסת לטיעוני הקבוצה השניה, לאחר שניתן להם זמן להכין את הטיעונים. הקהל או חבר מושבעים שנבחר מראש, בוחר את הקבוצה המשכנעת יותר.

מחקרים בנוגע לאפקטיביות השימוש בשיטה ללמידה העלו כי סטודנטים רכשו הבנה טובה יותר של עקרונות, ידע לגבי יישום שלהם ויכולות הערכה ביקורתית כאשר הלימוד נעשה במתכונת של דיבייט לעומת הרצאה קלאסית¹. בנוסף, דיבייט יכול להיות חווית למידה משמעותית לא רק לאנשים שמשתתפים בו באופן ישיר, אלא גם לאנשים שנמצאים בקהל².

כדי לערוך דיבייט מוצלח, סטודנטים צריכים לנתח לעומק דעות שיכולות להיות מנוגדות לדעות האישיות שלהם. במקרים כאלה, סטודנטים צריכים להגן על דעות שהם מתנגדים אליהן ולתקוף דעות שהם מסכימים איתן. חוויה זאת תורמת לפתיחות לדעות ולרעיונות שונים³.

לשיטה זאת מספר מטרות מרכזיות:

פיתוח חשיבה ביקורתית – דיבייט דורש מהסטודנטים לנתח ולהעריך נקודות מבט שונות ולגבש טיעונים משכנעים⁴˒³.

העמקת/תרגול של יכולות הצגה ותקשורת – הסטודנטים צריכים להציג את העמדות שלהם באופן ברור ולהיות מעורבים בדיון פעיל⁵.

העמקת יכולת חקר – הסטודנטים צריכים לאסוף מידע ועדויות, לקרוא מאמרים ולחזק את הטיעונים שלהם בעזרת עובדות ונתונים.

מהלך הפעילות:

בחירת נושא – המרצה בוחר/ת נושא בעל מורכבות, שרלוונטי לתוכן הקורס ומעודד חשיבה ביקורתית ודיון.

הסטודנטים מחולקים לקבוצות ומקבלים עמדה מסוימת להגן עליה.

נותנים לכל קבוצה זמן הכנה הכולל: איסוף מידע ועדויות, זיהוי נקודות מפתח, ניסוח הטיעונים וחיזוי התנגדויות אפשריות.

עריכת הדיבייט – כל קבוצה מעלה בתורה את הטיעונים שלה (דובר מכל קבוצה לסירוגין, או מספר דוברים מאותה הקבוצה ברצף ולאחר מכן הקבוצה השניה). לאחר העלאת הטיעונים, הקבוצה הנגדית יכולה לשאול שאלות ולערער את הטיעונים שהועלו.

סיכום – כל קבוצה מסכמת את נקודות המפתח והטיעונים שלה, והמנחה מעביר פידבק או מעמיק את הדיון.

שיפוט – המנחה או שאר הסטודנטים בוחרים את הקבוצה המשכנעת יותר לפי מחוון שניתן מראש.

מה מחקרים מראים?

מחקר מ-2015 הצביע על כך שדיבייט מגדיל את המוטיבציה של סטודנטים ללמוד, משפר את היכולות המחקריות שלהם וכן את יכולות הביטוי והתקשורת הבינאישית שלהם⁵. בנוסף, דיבייט מעודד יצירתיות כיוון שהמשתתפים צריכים לחשוב לא רק על התוכן של מה שהם יגידו, אלא גם על איך להגיד את זה⁵.

במחקר שנערך בקורס לשיווק בשנת 2005, מצאו ששיטת הדיבייט תורמת לסטודנטים בכך שהיא מעודדת אותם לגבש אסטרטגיות תקשורת חלופיות (להציג דברים דומים בדרכים שונות, לדבר על היבטים שונים של אותו נושא). לפי המאמר, ההשתתפות בדיבייט דורשת תכנון קפדני, ניהול זמנים מדויק, וקשב מוחלט לנעשה. דיבייט מעודד עבודת צוות וניהול זמנים⁶.

במחקר שנערך בקורס לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטה בוירג'יניה, סטודנטים מצאו את השימוש בשיטת הדיבייט כחווית למידה בעלת ערך⁷.

מאמר מ-2002 שבחן את השימוש בכלי הדיבייט בלימודי ביוטכנולוגיה, מצא ששימוש בדיבייט הוביל לשינוי בדעותיהם של הסטודנטים כאשר ניתנה להם ההזדמנות לדון בדעותיהם ולנסח את הטיעונים שלהם, דבר שהחוקרים לא נתקלו בו במחקרים קודמים שבהם לסטודנטים לא הייתה אפשרות להביע את עמדתם⁸.

דיבייט מרצים וסטודנטים, הכנס להתחדשות וליצירתיות בהוראה, 2023

דוגמאות מהקמפוס

קורס "הוראה וטכנולוגיה בעידן הידע",

ד"ר ארנון הרשקוביץ, הפקולטה למדעי הרוח

לשלבי בניית הפעילות קראו כאן:

הצעות לשדרוג

4 שיפוט הדיבייט

3 העברת הפעילות לסטודנטים

2 בחירת הנושא וניסוח השאלה

1

בחירת הנושא וניסוח השאלה

בחירת נושא:

חשבו על נושא שיש לו מספר טיעונים טובים לכל צד, לפחות 5-3.
דיבייט יכול ליצור מצב שבו קבוצה מסוימת צריכה לטעון עבור עמדה שרוב האנשים ימצאו כלא מוצדקת⁴, לכן כדאי לבחור נושא שאין לו תשובה ברורה ושהכיתה תהיה חלוקה יחסית לגביו.
במידת האפשר, כדאי לבחור נושא שהוא מספיק מעורר ועמוק ומדבר על סוגיה שלאנשים אכפת ממנה.
נסחו את השאלה בצורה בהירה, כאשר ברור מה אומר כל אחד מהצדדים. למשל, בעד או נגד תלבושת אחידה בבתי ספר היא שאלה יותר ברורה מבעד או נגד שתלמידים ילבשו מה שהם רוצים לבית הספר.
ניתן לערוך דיון גם לגבי סוגיות שנחשבות לבלתי פתירות/ניתנות להכרעה, כאשר מטרת הדיון היא לשכנע אחרים ולאו דווקא להגיע לפתרון.
שכיח לשאול שאלות של בעד/נגד, אך ניתן גם לתת שאלות של איזו גישה עדיפה, למשל גישת CBT או גישה דינאמית.

בעת הצגת הנושא, חשוב לשים לב לצורת ההצגה של הנושא בכללותו ולתת רקע במידת הצורך, שכן דיבייט יכול לפשט נושאים מסוימים ולהציגם כדיכוטומיים ובכך להתעלם מנקודות מבט נוספות⁴.

ניסוח השאלה:
הקפידו לנסח את השאלה בצורה נקייה וחדה, עם מינימום האינפורמציה המאפשרת להבין מהי הסוגייה הנידונה. במידת הצורך, הוסיפו מספר דגשים חיצוניים לשאלה, אבל השאירו את גוף השאלה כמה שיותר מהודק.
בתחרויות דיבייט מקובל להשתמש בנוסח "בבית זה מאמינים כי..." (למשל: "בבית זה מאמינים כי כדאי לצמצם מעט מתוכן הלימוד כדי לפנות זמן לדיבייט"), אך כמובן אין בכך הכרח.

כשיש שלוש נקודות מבט עיקריות לנושא הדיבייט, אפשר לקיים שני אירועי דיבייט אחד אחרי השני, למשל, אם יש שלוש עמדות בנושא מסוים, הדיון הראשון יהיה בין עמדה א' לעמדה ב', העמדה 'המנצחת' תקיים דיון מול עמדה ג'. לא מומלץ לבחור נושא שיש לו יותר מ-3 עמדות עיקריות.

דיבייט בכל המקצועות

כן, גם במקצועות שלא הייתם חושבים שאפשר לקיים בהם דיבייט – אפשר! ניתן להשתמש בשיטה ככלי להסתכלות רחבה יותר על החומר/סיכום וחזרה (בדומה לעימותים שהתקיימו בין איינשטיין לבוהר באשר למכניקת הקוונטים, וסייעו בהעמקת הרעיונות וחידודם).

למשל, בקורס העוסק בשפת תכנות מסוימת אפשר להשתמש בטענה כמו – "בבית זה מאמינים שפונקציות ה-while היא מיותרת". בטיעונים בעד, אפשר לתת דוגמאות לשפות תכנות שאין בהן פונקציה מקבילה, או לדרכים שניתן בעזרתן לייצר פעולה דומה בעזרת פונקציות אחרות. בטיעונים נגד אפשר להדגים באיזה סוגי קודים הפונקצייה יכולה להיות משמעותית, כמה זמן הרצה היא חוסכת לעומת פונקציות חלופיות. כלומר, הדיבייט ישמש כתרגיל חזרה על החומר.

במדעי החיים ניתן למשל להשוות בין סוגי תאים/מולקולות. לדוגמה, ניתן לשאול "בבית זה מאמינים שנוירוינים מסוג X חיוניים לפעילות ההיפוקמפוס". הטיעונים בעד יכולים להיעזר במחקרים שמראים את המעורבות של הנוירונים בתהליכים הקשורים לפעילות ההיפוקמפוס, והטיעונים נגד יעזרו במחקרים המראים שנוירונים מסוגים אחרים מרכזיים בתהליכים הקשורים לפעילות ההיפוקמפוס. מכאן יכול להתפתח דיון על סדר החשיבות של תהליכים הרלוונטיים.

בהנדסת חומרים ניתן להשוות בין ההתאמה של שני חומרים לאותה פעילות, במתמטיקה ניתן לדבר על אלגנטיות של שתי שיטות הוכחה ועוד ועוד.

במקרים בהם הטיעונים יכולים לכלול קטעי קוד או משוואות, צריך לוודא שניתן לסטודנטים מספיק זמן הכנה להפיק אותם, ואפשר לשקול קיום דיבייט בצורה א-סינכרונית, למשל בעזרת פורום.

מקורות מידע:

Omelicheva, M. Y., & Avdeyeva, O. (2008). Teaching with lecture or debate? Testing the effectiveness of traditional versus active learning methods of instruction. PS: Political Science & Politics, 41(3), 603-607. https://doi.org/10.1017/S1049096508080815
Moeller, T. G. (1985). Using classroom debates in teaching developmental psychology. Teaching of Psychology, 12(4), 207-209. https://doi.org/10.1207/s15328023top1204_5
Berdine, R. (1987). Increasing student involvement in the learning process through debate on controversial topics. Journal of Marketing Education, 9(3), 6-8.
Tumposky, N. R. (2004). The debate debate. The Clearing House: A Journal of Educational Strategies, Issues and Ideas, 78(2), 52-56. https://doi.org/10.3200/TCHS.78.2.52-56
Alén, E., Domínguez, T., & de Carlos, P. (2015). University students׳ perceptions of the use of academic debates as a teaching methodology. Journal of Hospitality, Leisure, Sport & Tourism Education, 16, 15-21. https://doi.org/10.1016/j.jhlste.2014.11.001
Roy, A., & Macchiette, B. (2005). Debating the issues: A tool for augmenting critical thinking skills of marketing students. Journal of Marketing Education, 27(3), 264-276. https://doi.org/10.1177/0273475305280533
Moeller, T. G. (1985). Using classroom debates in teaching developmental psychology. Teaching of Psychology, 12(4), 207-209. https://doi.org/10.1207/s15328023top1204_5
Simonneaux, L. (2002). Analysis of classroom debating strategies in the field of biotechnology. Journal of Biological Education, 37(1), 9-12. https://doi.org/10.1080/00219266.2002.9655839‏‏‏
Scannapieco, F. A. (1997). Formal debate: an active learning strategy. Journal of Dental Education, 61, 955-961.