top of page

אתם מעבירים נושא חדש בשיעור. העפתם מבט בשעון והבנתם שלא נשאר לכם זמן לתרגול שתכננתם. הסטודנטים יאלצו להתמודד עם יישום החומר לבד בבית. אפשר לנסות לתכנן אחרת את מהלך השיעור, ואפשר לנסות משהו אחר – "כיתה הפוכה".

כיתה הפוכה היא שיטת הוראה בה הופכים את חלוקת הזמן המקובלת של אופן הלמידה בשיעור ובבית. בהוראה המסורתית הקניית הידע העיקרית מתרחשת בכיתה, והתרגול והיישום מתרחשים בבית. בכיתה הפוכה – זה הפוך. כלומר, בבית מתרחשת למידה עצמית של הסטודנטים באמצעות  צפייה בסרטונים, הרצאות מוקלטות וקריאת חומרים עיוניים, וזמן הלימוד בכיתה מוקדש לפעילויות כמו פתרון בעיות, דיון אקטיבי, עבודה בקבוצות ועוד. 
יש יותר מדרך אחת נכונה ליישם "כיתה הפוכה". ניתן ליישם אותה בכל הפקולטות ובכל גודל קורס.  

לשיטה זאת מספר מטרות מרכזיות:

יישור קו בין כל הסטודנטים לפני ההגעה לשיעור וההעמקה בחומר. זה יכול להתאים במיוחד כאשר מדובר בסטודנטים עם רמת היכרות שונה עם החומר הנלמד או מרקעים מגוונים.

1

חיזוק למידה ברמות חשיבה מסדר גבוה.

2

שימוש אפקטיבי יותר בזמן השיעור ועידוד למידה פעילה.

3

הגדלת האינטראקציה בין המרצה לסטודנטים, ומתן פידבק רב יותר ללומדים.

4

שיטה זו מעבירה חלק גדול מהאחריות ללמידה ישירות לסטודנטים. המטרה של המרצה היא להדריך את הסטודנטים ולסייע להם, להבנות את אופן הלמידה ופחות להקנות ידע¹. שיטה זאת מתאימה במיוחד לתהליכי למידה המתמקדים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה².

אחד החסמים שעולים מסטודנטים בעקבות שימוש בשיטה זו הוא שהיא מחייבת אותם ללמוד לאורך כל הסמסטר, ולא מאפשרת להם להותיר את הלמידה לרגע האחרון לפני הבחינה, כפי שהם נוהגים לעשות לעיתים בקורסים מסורתיים. עצם הקיום של חסם זה מדגיש למעשה את האפקטיביות של כיתה הפוכה בלמידה עמוקה ומשמעותית יותר, לאורך כל תקופת הקורס, בצורה שלא מאפשרת להסתפק בשינון מהיר ברגע האחרון.

מה מחקרים מראים?

באופן כללי, מחקרים הראו שכיתה הפוכה יכולה להיות שיטת הוראה משמעותית, בעיקר כדי להעלות מוטיבציה ומעורבות של סטודנטים בלמידה. הראו ששימוש בשיטה זו יכול לשפר את רמת הידע של הסטודנטים³.

במאמר סקירה נרחב משנת 2018 הראו שכיתה הפוכה יצרה למידה אפקטיבית יותר מלמידה רגילה במקרים רבים⁴. 

מחקר שפורסם ב-Science בחן קורס מבוא מרובה משתתפים בפיזיקה. החוקרים השוו בין פורמט של כיתה הפוכה לשיעור רגיל והראו שבכיתה ההפוכה הייתה נוכחות גבוהה יותר של סטודנטים, מעורבות גבוהה יותר בשיעור ושיפור בלמידה.

מחקר משנת 2019 שנערך בבית ספר לעבודה סוציאלית, הראה ששימוש במתכונת של כיתה הפוכה היה יותר יעיל מבחינת ביצועיים אקדמיים לעומת למידה במתכונת הרצאות.

במחקר שנערך על קורסים בהנדסה, עלה שהיתרונות של כיתה הפוכה הם גמישות, שיפור האינטראקציה בין המרצים לסטודנטים, רכישת מיומנויות מקצועיות ומעורבות הסטודנטים בשיעור. האתגרים שעלו הם: תוספת עבודה למרצים, חוסר שיתוף פעולה של הסטודנטים, חוסר אפשרות לשאול שאלות כשהן עולות במהלך הלמידה, בעיות טכניות, ירידה בעניין ונושאים שמזניחים אותם.

בקורס במדעי המחשב באוניברסיטת דרום קליפורניה, הראו שלא היה הבדל בין למידה בכיתה הפוכה לקורס רגיל כאשר היה מדובר בלמידה מסדר חשיבה נמוך, אבל היה שיפור משמעותי בתוצאות הסטודנטים כאשר היה מדובר בחשיבה מסדר גבוה.

לשלבי בניית הפעילות קראו כאן: 

כיצד אדע שהסטודנטים למדו?

4

לקראת השיעור בכיתה

3

פיתוח חומרים ללמידה עצמית

2

תכנון הפעילות

1

תכנון הפעילות:

שלב 1: בחרו יחידת לימוד אחת בקורס (יש הממליצים להפוך את הקורס בצורה הדרגתית כדי להפחית מהעומס) אותה ברצונכם להפוך לשיעור במודל של כיתה הפוכה.

 

שלב 2: הגדירו את מטרות הלמידה של יחידת הלימוד: עם איזה ידע/כישורים תרצו שהסטודנטים יצאו מהשיעור. חלקו את התכנים ואת מטרות הלמידה שהגדרתם ללמידה עצמית בבית וללמידה בכיתה.
ללמידה עצמית בחרו את הנושאים שהסטודנטים יכולים ללמוד היטב בכוחות עצמם. לדוגמה, ההגדרות הבסיסיות וחומר הלימוד שנמצא בתחילת רצף הלמידה. בנוסף, כדאי לבחור בתכנים שאינם משתנים באופן תדיר, כך שהכנת חומרים ללמידה עצמית תהיה רלוונטית לאורך זמן.

ללמידה בשיעור השאירו את הנושאים המורכבים יותר, נושאים שכדאי לתרגל, נושאים שמובילים לדיון מעמיק יותר, וגם אלו שעלולות לצוץ יותר בעיות במהלך הלימוד שלהם. 

הבא

מקורות מידע:

  1. Bergmann, J., & Sams, A. (2012). Flip your classroom: Reach every student in every class every day. International society for technology in education.

  2. https://pop.education.gov.il/teaching-tools/teaching-practices/search-teaching-practices/flipped-classroom-model-for-hybrid-learning/

  3. Chen, F., Lui, A. M., & Martinelli, S. M. (2017). A systematic review of the effectiveness of flipped classrooms in medical education. Medical education, 51(6), 585-597. https://doi.org/10.1111/medu.13272

  4. Karabulut‐Ilgu, A., Jaramillo Cherrez, N., & Jahren, C. T. (2018). A systematic review of research on the flipped learning method in engineering education. British Journal of Educational Technology, 49(3), 398-411. https://doi.org/10.1111/bjet.12548

  5. Deslauriers, L., Schelew, E., & Wieman, C. (2011). Improved learning in a large-enrollment physics class. Science, 332(6031), 862-864. https://doi.org/10.1126/science.1201783

  6. Oliván Blázquez, B., Masluk, B., Gascon, S., Fueyo Díaz, R., Aguilar-Latorre, A., Artola Magallón, I., & Magallón Botaya, R. (2019). The use of flipped classroom as an active learning approach improves academic performance in social work: A randomized trial in a university. PloS one, 14(4), e0214623. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0214623

  7. Redekopp, M. W., & Ragusa, G. (2013, June). Evaluating flipped classroom strategies and tools for computer engineering. In 2013 ASEE Annual Conference & Exposition (pp. 23-548). https://doi.org/10.18260/1-2--19562

  8. Guo, P. J., Kim, J., & Rubin, R. (2014, March). How video production affects student engagement: An empirical study of MOOC videos. In Proceedings of the first ACM conference on Learning @ scale conference (pp. 41-50). https://doi.org/10.1145/2556325.2566239

  9. Tune, J. D., Sturek, M., & Basile, D. P. (2013). Flipped classroom model improves graduate student performance in cardiovascular, respiratory, and renal physiology. Advances in physiology education, 37(4), 316-320. https://doi.org/10.1152/advan.00091.2013

bottom of page