אתם מלמדים נושא מורכב, ורוצים לחשוף את הסטודנטים להיבטים הרבים שלו. ניסחתם שאלה מעוררת מחשבה והצבתם אותה בפני הכיתה, רק כדי למצוא את עצמכם ניצבים מול שתיקה רועמת. במקרים אחרים תקבלו תשובה, אבל אלה יהיו תמיד אותם 3-2 סטודנטים שיענו לכם. אילו כלים ומיומנויות יכולים לעזור לנהל דיון פורה ומרובה משתתפים?
ישנם מספר סוגים אפשריים של מבני דיון שאפשר לקיים במהלך שיעור, ובחירת הסוג הנכון עבורכם תלויה במטרה העיקרית של השיעור. אולם ככלל, בכל פעילות דיון נראה מבנה דומה - נפנה שאלה עיקרית לסטודנטים, אליה נוסיף שאלות העמקה לפי התפתחות הדיון, ניתן משוב לתשובות הסטודנטים ונסכם את דבריהם תוך המשגה וקישור לחומר הנלמד. דיון אפקטיבי צריך להשתלב בשיעור כך שתוצריו יהוו את המהלך הבא בהתפתחות השיעור ויתקשרו למודל, לתיאוריה, לשאלה הבאה וכדומה.
למידה באמצעות דיון מעודדת את הסטודנטים לקחת חלק בשיח משמעותי על החומר הנלמד, כזה שמעמיק את ההבנה והלמידה. היא מאפשרת לבנות בצורה הדרגתית לוגיקה של נושא מסוים, ולהכיר לעומק טיעונים, דעות והיבטים שונים סביב סוגיה מורכבת.
לשיטה זו מספר מטרות מרכזיות:
פיתוח חשיבה ביקורתית – דיונים מעודדים סטודנטים לחשוב בצורה ביקורתית על הנושא הנידון. על ידי כך שהם מציגים את הדעות שלהם ומגיבים לנקודות המבט של חבריהם לכיתה, הסטודנטים מפתחים יכולת להעריך מידע בצורה ביקורתית.
חשיפה למגוון דעות – דיון יוצר הזדמנויות לסטודנטים להיחשף לדעות השונות מהדעות שלהם, דבר המחזק הבנה של נושאים מורכבים ומעודד סביבת למידה מכילה יותר ועם פתיחות מחשבתית רבה יותר.
הכנה לסיטואציות בעולם האמיתי – היכולת לקחת חלק בדיון עמוק ומשמעותי היא יכולת חשובה בהרבה היבטים מקצועיים. ניהול דיון בכיתה מסייע להכין את הסטודנטים למצבים שבהם נדרשים מהם תקשורת יעילה, שיתוף פעולה וחשיבה ביקורתית.
פתרון בעיות – השתתפות בדיון מערבת במקרים רבים פתרון בעיות. סטודנטים לומדים לשתף פעולה, לערוך סיעור מוחות משותף, ולחשוב בצורה יצירתית כדי לענות על האתגרים והסוגיות שעולים במהלך הדיון.
מה מחקרים מראים
3
מאמר מ-2007 מציע שדיון מחזק למידה ותורם להבנת החומר, ועוזר לפתח גם מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, מיומנויות תקשורת ואמפתיה1.
בנוסף, מאמר מ-2015 טוען שדיון בכיתה תורם יותר מהרצאה לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות גבוהות כמו חשיבה ביקורתית2. בנוסף, המאמר מציע שכשסטודנטים הופכים לחלק אינטגרלי מהשיעור, תוצאה משנית של כך היא לרוב נוכחות גבוהה יותר2.
במאמר מ-2008 הראו ששילוב של דיונים מסוגים שונים השפיע באופן חיובי על ההשתתפות של סטודנטים בדיון.
אפשר לקרוא על תרומתם של סוגי דיונים ספציפיים בדף של שיטת הדיבייט או של Think pair share.
דוגמאות מהקמפוס
הדיון הסוקרטי,
פרופ' רונן אברהם, הפקולטה למשפטים
קבוצות דיון אונליין,
ד"ר אורלי להב, הפקולטה למדעי הרוח
לשלבי בניית הפעילות קראו כאן
תכנון הדיון
סוגי דיון
איזה סוג דיון מתאים לשיעור שלכם? במסמך המצורף מופיעים סוגי דיון שונים, המסודרים לפי מטרת הדיון בלמידת חומר הלימוד.
להורדה:
מעובד בהשראת מדריך של אוניברסיטת הרווארד.
הגדירו את המטרה שלכם לדיון, ובחרו בפורמט דיון המתאים למטרה שהגדרתם. מוזמנים להיעזר במסמך הבא
הגדירו חוקים מתאימים לדיון – שיאפשרו להגדיר את הפורמט, את הזמנים ואת המטרה, כך שהסטודנטים ידעו למה לצפות.
אפשרו זמן מחקר – לתת לסטודנטים זמן לקרוא על הנושא, לאסוף מראש סטטיסטיקות, הוכחות אמינות ונתונים רלוונטיים על מנת להעלות את הרמה והעומק של הדיון.
נסחו את השאלה הראשית של הדיון. שימו לב לדברים הבאים:
-
בחרו נושא מעורר מחלוקת – שיהיו לגביו דעות שונות בכיתה, ולא כזה שרוב הכיתה תחזיק בעמדות דומות לגביו.
-
בחרו נושא מורכב, כזה שמאפשר ניסוח מספר טיעונים טובים לעמדות השונות, ולא רק טיעון מרכזי אחד בלבד, גם אם הוא חזק, לאחת העמדות.
-
נסחו את הנושא בצורה ברורה ובהירה, הימנעו משימוש בשלילה כפולה.
-
בחרו נושא רלוונטי – שיהיה ברור לסטודנטים כיצד הוא מתקשר לנושא הקורס ומה החשיבות של הדיון וההעמקה בו.
-
הימנעו משאלות מוטות – שמהן ברור באיזו עמדה אתם נוקטים/ איזו עמדה מקובלת יותר בתחום וכד'.
הכינו מראש שאלות הרחבה – נסו לצפות כיוונים שונים שהדיון יכול לקחת, ולהכין מספר שאלות המשך הרלוונטיות לסוגיה, שיעזרו להעמיק את הדיון ולהתייחס להיבטים נוספים של הסוגייה המדוברת.
שקלו לשלוח את השאלה מראש, לפני השיעור, על מנת לאפשר קריאה מקדימה ובניית טיעונים מראש. בכל מקרה, כדאי להקצות זמן לחשוב על התשובות לאחר הצגת השאלה, ולא להתחיל באופן מיידי בדיון עצמו.
ניהול דיון
דגשים לניהול
דיון
הצגת השאלה
תפקיד המנחה
מקורות מידע
Kennedy, R. (2007). In-class debates: Fertile ground for active learning and the cultivation of critical thinking and oral communication skills. International Journal of Teaching & Learning in Higher Education, 19(2).
McKee, R. J. (2015). Encouraging classroom discussion. JSSE-Journal of Social Science Education, 66-73.
Miller, R. L., & Benz, J. J. (2008). Techniques for encouraging peer collaboration: Online threaded discussion or fishbowl interaction. Journal of Instructional Psychology, 35(1).
Cummings, C. A. (2015). Rethinking the fishbowl discussion strategy: A mechanism to construct meaning and foster critical thinking and communication skills through student dialogue. Journal of Health Education Teaching Techniques, 2(3), 23-38.
https://tlc.huji.ac.il/sites/default/files/tlc/files/discussion.pdf
https://cft.vanderbilt.edu/guides-sub-pages/discussions/
https://avneyrosha.org.il/resourcecenter/resoursesdocs/classroomfeedback.pdf
Hollander, J. A. (2002). Learning to discuss: Strategies for improving the quality of class discussion. Teaching Sociology, 317-327.
Rovai, A. P. (2007). Facilitating online discussions effectively. The Internet and Higher Education, 10(1), 77-88.
Lee, J., & Martin, L. (2017). Investigating students’ perceptions of motivating factors of online class discussions. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 18(5), 148-172.