השיעור הסתיים ואתם יוצאים ממנו בתחושה טובה יותר או פחות. אך, האם אתם יודעים כיצד באמת הרגיש השיעור מעיניי הסטודנטים? מהן הנקודות שהיו משמעותיות עבורם, או מה לא הבינו?
דקת כתיבה מאפשרת לסטודנטים לחשוב באופן רפלקטיבי על מה שלמדו, ולכם – להבין טוב יותר מה תמונת המצב בכיתה ולהתייחס אליה כחלק מתהליך הלמידה. בשונה מהפניית שאלה פתוחה לכיתה, כאן כלל התלמידים לוקחים חלק אקטיבי ומשתתפים.
במסגרת דקת כתיבה, נקצה זמן קצר (כדקה), לרוב בסוף השיעור, במסגרתו נבקש מהסטודנטים לחשוב על מה שלמדו, ולהתייחס לכך בקצרה בכתב. לדוגמה: מה היה להם לא ברור, מה התחדש להם בעקבות השיעור ועוד. נאסוף מהם את התשובות (ניתן להשתמש גם בכלים דיגיטליים) ונתייחס אליהן בתחילת השיעור הבא: נסביר שנית נושאים שלא היו ברורים, נחדד את העקרונות החשובים במידת הצורך וכו'.
לשיטה זאת מספר מטרות מרכזיות:
איתור נושאים קשים / לא מובנים. מאפשר לקבל את התייחסותם של סטודנטים שבדרך כלל לא מרגישים בנוח להשתתף בעל פה.
חיסכון בזמן למרצה, כיוון שהשיטה מציפה נקודות לא ברורות לכלל הכיתה ומאפשרת לענות עליהן בצורה מרוכזת, במקום לענות אישית לסטודנטים שניגשים בסוף ההרצאה.
מיקוד הסטודנטים בנקודות/מושגים מרכזיים שחשוב שיקחו איתם מהשיעור ושיפור יכולת ההתנסחות שלהם בכתב.
השימוש בדקת כתיבה מתאים לכל תחומי הדעת. בכל פקולטה, בכל נושא, בכל שיעור – ניתן לשאול מה היה הרעיון המרכזי ומה היה לא ברור בשיעור, או מה תחושותיהם של הסטודנטים ביחס לסוגיות שעל הפרק או למידת הבנתם. ניתן להעביר את הפעילות גם בכיתות של 20 סטודנטים וגם בכיתות של 400 סטודנטים, גם בשיעור סינכרוני וגם בשיעור א-סינכרוני. קריאת תשובות הסטודנטים (גם אם באופן מרפרף בכיתות גדולות) תסייע לכם להבין מה הסטודנטים הפנימו מהשיעור שלכם ותעזור לכם לדייק את המשך תהליך הלמידה שלהם.
מה מחקרים מראים?
בספר שנכתב על שיטות הערכה במוסדות להשכלה גבוהה, טענו ששימוש בדקת כתיבה גורם ללמידה להיות פעילה יותר¹.
במחקר של פרופסורים לכלכלה באוניברסיטת אילינוי הדגימו ששימוש בפעילות "דקת כתיבה" תורם להבנת הנושא הנלמד². בנוסף, במחקר מ-2021 הראו שחשיבה רפלקטיבית על התוכן הנלמד מסייעת ללמידה³.
במחקר מ-2016, סטודנטים בקורסים מתמטיים מצאו שהשיטה הזאת מסייעת להם גם מעצם ניסוח הנושא הלא מובן במילים וגם כיוון שהם קיבלו מענה יותר ברור וישיר לנושאים הלא מובנים⁴.
במחקר מ-2013 בקורס לרפואה, נמצא ששיטה זו תורמת גם לסטודנטים וגם למרצים. עבור הסטודנטים היא מספקת הזדמנות לחשוב ולעבד, ועבור המרצים היא מספקת משוב על רמת ההבנה של הסטודנטים⁵.
לשלבי בניית הפעילות קראו כאן:
מתן פידבק
4
איסוף תשובות הסטודנטים
3
הצגת הפעילות לסטודנטים
2
תכנון הפעילות
1
תכנון הפעילות:
הגדירו לעצמכם מטרה עיקרית לשימוש בפעילות זאת (זיהוי נקודות בעייתיות, חיבור לרקע קודם, חיבור אישי לחומר הנלמד וכד'). בחרו שאלה רלוונטית בהתאם למטרה זאת, לקורס שלכם ולמטרת השיעור.
בפעמים הראשונות יכול להיות שיהיה צורך ביותר מדקה לפעילות, עד שהתלמידים יגיעו למצב שהם מבינים מה נדרש מהם ומצליחים להביע את עצמם בפרק זמן קצר זה.
נמצא שהשימוש הכי יעיל בדקת כתיבה הוא בתדירות של 5-4 פעמים בסמסטר⁶.
ריכזנו עבורכם מספר עזרים לתכנון הפעילות:
מאגר שאלות
נושא מרכזי:
-
רשמו 3 אלמנטים מרכזיים שלמדתם בשיעור.
-
במילים שלך, מה למדת על [הכניסו נושא רלוונטי].
-
מה הייתה מטרת השיעור לדעתך?
-
בלי להסתכל בסיכום/במצגת, איזה רעיון/נושא הכי בלטו לך בשיעור היום?
נושא לא ברור:
-
ציינו נקודה/נושא בשיעור שהיו לכם פחות ברורים.
-
איזה שאלות נשארו לך פתוחות לאחר השיעור?
נקודה מעניינת מהשיעור:
-
מהו הרעיון/עקרון שעלו בשיעור היום והכי הפתיעו אותך?
-
תוך התבוננות בסיכום שלך, מה היה הנושא הכי מסקרן לדעתך שעלה בשיעור?
-
איזה רעיון או מודל שהוצג היום בשיעור זיהית כבעל הכי הרבה היבטים יישומיים? מדוע?
חיבור אישי:
-
איזה רעיון שעלה בשיעור אתם רואים את עצמכם מיישמים?
-
לאיזה דוגמה שעלתה היום בשיעור הכי התחברת?
-
מהו לדעתך הטיעון המשכנע ביותר שעלה היום בשיעור?
-
מה הרעיון שעלה בכיתה שהכי השפיע על הדעות/ערכים שלך? מדוע?
-
מה הרעיון/עמדה שעלו היום בשיעור שהכי מנוגדים לדעותיך האישיות? מדוע?
חיבור לקורס:
-
מה הקשר שזיהית בין הנושא של השיעור היום לנושאים שנלמדו בשיעורים מוקדמים יותר?
-
תאר/י קשר שזיהית בין נושא השיעור היום למשהו שלמדת בקורס אחר.
מתי כדאי להעביר את הפעילות?
בסוף השיעור – מאפשר לסטודנטים לעבד יותר לעומק רעיונות מרכזיים שעלו בשיעור או למקד נושאים לא ברורים שירצו לחזור עליהם בבית/בשעת קבלה. בנוסף, זה ניצול יעיל של הרגעים האחרונים בשיעור, זמן בו פעמים רבות גם הסטודנטים וגם המרצה פחות מרוכזים. בנוסף, באופן זה לא רק המרצה חוזר על החומר הנלמד בשיעור, אלא גם הסטודנטים מסכמים לעצמם נקודות חשובות באופן פעיל.
בתחילת השיעור – מסייע לאחזר ידע קודם לגבי נושא השיעור ומגדיל את הסיכוי שסטודנטים יבצעו קישורים בין החומר החדש לרעיונות שהם כבר מכירים. כדאי להשתמש בכלים שיתופיים להצגת התשובות (כמו ענן מילים ב-Mentimeter או לוח Padlet), ולקשר את התגובות למהלך השיעור.
באמצע השיעור – אחרי נושא חשוב. מהווה זמן עיבוד לפני שעוברים לנושא הבא ומסייע להגברת הקשב של הסטודנטים שלעתים דועך במהלך שיעור.
כיצד להתאים את השיטה לתחום הדעת שלי?
כפי שציינו, מתודה זאת מתאימה לכל מקצועות הלימוד. ההבחנות הבאות הן הצעות בלבד, ובכל מקרה מומלץ לעבור על מאגר השאלות מתוך חשיבה על נושא השיעור שבו תרצו להשתמש במתודה זו.
במקצועות כמותיים מומלץ להשתמש במתודה כדי לזהות נקודות לא ברורות שעלו במהלך השיעור. ניתן להשתמש במתודה גם כדי לחדד את יישומיות הנושא ולתת לסטודנטים הזדמנות לקשר בעצמם לפרקטיקה.
במקצועות הומניים נרצה לעודד חשיבה ביקורתית ולחפש חיבור אישי לחומר הנלמד.
בתחומי דעת המכשירים אנשי מקצוע (למשל רפואה, משפטים ועוד) ניתן להשתמש בשיטה זו כדי לסייע לסטודנטים לגבש זהות מקצועית ו/או ליצור להם ערכה עם צידה לדרך. לשם כך יש לתת את המשימה מספר פעמים במהלך הסמסטר ולהתאים את השאלות למטרה זאת.
הבא
מקורות מידע
1. Cross, K. P., & Angelo, T. A. (1988). Classroom Assessment Techniques. A Handbook for Faculty.
2. Chizmar, J. F., & Ostrosky, A. L. (1998). The one-minute paper: Some empirical findings. The Journal of Economic Education, 29(1), 3-10. https://doi.org/10.1080/00220489809596436
3. Chan, C. K., & Lee, K. K. (2021). Reflection literacy: A multilevel perspective on the challenges of using reflections in higher education through a comprehensive literature review. Educational Research Review, 32, 100376. https://doi.org/10.1016/j.edurev.2020.100376
4. Vian, L. L. (2016). Using one-minute papers for Immediate feedback of student comprehension of Mathematics in the Classroom.
5. Ashakiran, S., & Deepthi, R. (2013). One-Minute Paper: A thinking centered assessment tool. Internet Journal of Medical Update-EJOURNAL, 8(2), 1-9.
6. Stead, D. R. (2005). A review of the one-minute paper. Active learning in higher education, 6(2), 118-131. https://doi.org/10.1177/1469787405054237
7. Marshall, J. (2019). One-Minute Paper. My USF. https://myusf.usfca.edu/usfteach/assessing/one-minute-paper
8. (n.d.). One-Minute Paper. On Course. https://oncourseworkshop.com/self-awareness/one-minute-paper/